ברוכים הבאים לכלביית אפיקים

חינוך ואילוף כלבים לצרכים א'

חינוך ואילוף הגור לנקיון מצרכים


חינוך הגור לניקיון הינו משימה פשוטה אך הביצוע חייב להיות עקבי ומדויק.

  • צמצום שטח המחייה של הגור.
  • הוצאתו מיד לאחר שהתעורר בבוקר.
  • הוצאתו עד 20 דקות לאחר האוכל.
  • רק במידה ועשה את צרכיו בחוץ, נאפשר לגור להיות בבית באופן חופשי במחיצתנו.
  • אם אנחנו רואים שהגור "מתכנן" עשיית צרכים נוספת, נשתדל לקחת אותו במהירות החוצה, על מנת שיעשה את צרכיו שם ולא בבית.
  • כל עשיית צרכים בחוץ (=הצלחה) צריכה להיות מלווה בפרגון: מילים וליטוף.
  • אין להרביץ לגור או לדחוף את אפו לצרכיו אם עשה בבית (=כשלון).
  • יש להרגיל את הגור לעשיית צרכים בקרבתנו, ולא פחות חשוב: כשהוא קשור ברצועה.
  • יש לתחום את מקום שהותו של הגור, מומלצת ביותר היא קופסת חינוך מפלסטיק (ארגז הטסה) שגודלה כפול מזה של הכלב.
  • נושא אכילת הצרכים על ידי הכלב: לא ידועה סיבה ברורה וחד משמעית

    אפשרויות:
  • בעיה התנהגותית – לחץ ופחד מעצם עשיית הצרכים בבית/ליד הבעלים, רצון להעלימם.    ** בשום פנים ואופן לא לגעור בכלב במקרה של עשיית צרכים בבית.
  • מחסור בויטמינים/ תאית. ניתן לתת לכלב, עם הארוחה, אננס, מלפפון או תרד- מוצרים העשירים בתאית שעלולה להיות חסרה לכלב. האננס יפריש חומציות אשר תדחה את הכלב מלאכול את צרכיו.
  • בכלבייה יש כדורים אשר ניתן להוסיפם למזון היבש, וטעמם טוב; לאחר עשיית הצרכים הם יפיצו ריח שידחה את הכלב מהצרכים. במידת העניין נוכל לשלוח כדורים אלה.
     
    וביתר פירוט...
    לחנך את הגור החדש לא לעשות צרכים בבית זו משימה בכלל לא קלה אבל אם רק נבין איך חושב הכלב ונדע לפעול בהתאם נוכל ללמד אותו בזמן קצר ובצורה יעילה לעשות את צרכיו רק בחוץ.
    הכלב הבוגר רואה באזור בו הוא אוכל וישן את הטריטוריה שלו, במקום הזה הוא ימנע מלעשות את צרכיו.
    גם הגור חושב בצורה זהה אבל הוא עדיין לא יכול לתפוס את כל הבית כטריטוריה שלו, לכן לגור צריך להגביל שטח קטן שבו תהיה המיטה שלו, בו יהיו כלי האוכל והמים ובו הגור ישתדל לא לעשות את צרכיו.
    נבחר לגור חדר קטן ככל האפשר (המידות האידיאליות הן מטר על מטר). בחדר הזה הגור יהיה סגור כל זמן שאנחנו לא נמצאים איתו : בשעות העבודה ובית הספר, בשעות הלילה כשהולכים לישון ובכלל בכל זמן שבו אנחנו
    לא יכולים לעקוב אחרי מעשי הכלב.

ע"י סגירת הכלב בשטח זה נרוויח שני דברים:
הגור ישתדל להתאפק ולהימנע מלעשות את צרכיו בטריטוריה שלו עד שנבוא להוציא אותו.
לא תהיה לגור נגישות לדברים שאפשר להרוס וכך נימנע סימני שניים על הרגליים בשולחן בסלון או לעיסה טוטאלית של הנעליים החדשות.

כאשר אנחנו מתפנים אחרי זמן שבו הגור היה סגור בטריטוריה שהקצנו לו ניגש אליו, ניקח אותו על הידיים ישר לחצר או לגינה בה אנחנו רוצים שיעשה צרכים וניתן לו להריח ולעשות את צרכיו. לאחר מכן נעודד אותו וניצור קשר בין עשיית הצרכים בחוץ לבין העידוד וליטוף ראש הגור.
חשוב להוציא את הכלב מהחדר שלו ישר החוצה לגינה ולא לחדר אחר שבו אנחנו רוצים לשחק איתו כדי למנוע ממנו לעשות טעויות.
חשוב להבין שהגור יתאפק רק אם יידע שיש לכך סיבה הולמת כלומר שידע שאם יתאפק בקרוב נגיע אליו ונוציא אותו למקום בו מותר לו לעשות את צרכיו. לעומת זאת אם יתאפק ובסופו של דבר ה"תגמול" שיקבל יהיה יציאה לחדר אחר (שגם בו אסור לו לעשות צרכים) - הגור יתאכזב ולא ינסה
עוד להתאפק.

עוד דבר שחשוב מאד לדעת- במידה וחזרנו הביתה וגילינו שהגור עשה נזקים (בין אם זה לעיסת רהיטים ובין אם עשיית צרכים) אסור לנו לכעוס עליו.
לכלב יש זיכרון קצר (30 שניות) והוא לא יקשר בין הכעס שלנו לבין הנזקים שעשה.
להפך- הוא ילמד לפחד מאתנו ויקשר את החזרה שלנו הביתה לכעס ולפחד.
לעומת זאת אם תפסנו את הגור "על חם" ניגש אליו, נצעק "לא" וניתן לו מכה קטנה (לא כואבת, רק על מנת שייעלב).
תהליך חינוך גורים זהה לזה של ילד- יש עליות וירידות, יש "תקלות" ולפעמים זה נראה כמעט בלתי אפשרי אבל אנחנו צריכים להחזיק מול עיננו את המטרה הסופית ולא להתייאש.
גור בן חודש וחצי או חודשיים יכול להתאפק ארבע , חמש שעות ואם הלכנו למשך שבע שעות וכשחזרנו קידמה את פנינו שלולית- אין זה אומר שהגור לא ניסה, פשוט המטרות שהצבנו לו עדיין לא מתאימות ליכולות הפיזיולוגיות שלו.
כאשר נראה שהגור מתאפק נתחיל להגדיל בהדרגה את הטריטוריה שלו עד שיראה בכל הבית את "ביתו".
 
חינוך צרכים ב'

עבור לתוכן העמוד